"מהי אומנות? מה הופך אותה לטובה או רעה? ומי מחליט?" זהו ציטוט מהסרט "חיוך של המונה ליזה" סרט המספר את סיפורה של קתרין ווטסון מורה לתולדות האומנות המגיעה לקולג' לבנות "וולסלי", הידוע כמשובח והשמרן ביותר בארה"ב. ומיועד רק למוכשרות והעשירות שבבנות. כשהיא מגיעה היא נדהמת מרמת הבקיעות של הבנות בחומר הנדרש, אבל לא יותר,היא לומדת במהרה שהבנות הללו חיות ולומדות במוסד שמסרב לשאוף ליותר ותקוע בתקופה של אי שוויוניות בין גברים לנשים, במוסד שמשוכנע שנשים עדין חיבות ללבוש מחוכים ולא לשאוף לקרירה עצמאית. וקתרין ווטסון לא מתכוונת פשוט לשבת ולצפות מהצד, היא מתכוונת לקרוע תיגר על כל הגישה ובכך לשנות את חיי הנשים הללו לעד. מערכת יחסים שהתחילה כבילתי נסבלת בינה לבין התלמידות הולכת והופכת עם הזמן להבנה ואפילו ההערצה של התלמידות כלפיה ולהפך. וכמובן בדרך היא נפרדת מחבר שלה, מתאהבת במורה ללטינית ונפגעת. זה סרט נפלא שמספר על מלחמתה של אישה אחת נגד הרגלי התקופה כולה ואחד מסרטי האהובים ביותר.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה